מאת: הרב אליהו וינברג

היום אנו צמים לזכר הצרה של המצור על ירושלים ,
תמיד נשאלת השאלה על הצומות מדוע אנו מתאבלים על העבר שלא כמו האימרה הידועה ש”לא בוכים על חלב שנשפך”
והתשובה היא שאנו לא בוכים כל העבר אלא על ההווה אנו מתאבלים על החורבן משום שאין בית המקדש וכו’
אבל בעשרה בטבת לכאורה צריך להבין מה פשר הצום הזה ?
הצום הוא על תחילת המצור על ירושלים , המצור היה ונגמר , על התוצאה אנו מתאבלים בתשעה באב ,
אז מדוע אנו צמים בו ?
ויותר מזה כתוב שאם זה היה יוצא בשבת היינו צמים בשבת !
מדוע ???

התשובה היא שבעצם כל צום בא לתקן טעות שעשינו ושאנו עדיין עושים !
עשרה בטבת עם ישראל כשלו בשימת לב לגודל האיתות שהקב”ה שלח להם !
הם סברו שהכל יהיה בסדר , ולכן הגיע החורבן !

וזו הסיבה שאם זה היה יוצא בשבת גם היינו צמים , כמו שמתריעים על הצרה בשבת !

עשרה בטבת זה היום שבו אנו צריכים לשים לב שאם לא נתקן את דרכינו אנו בצרה צרורה !

ובעזרת השם נזכה במהרה שהיום הזה יהפך ליום חג כמו שתשעה באב יהפך לחג !

בביאת גואל צדק במהרה בימינו , אמן !

תחילת הצום05:15
סוף הצום 17:02

אליהו וינברג

דרג

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
סגירת תפריט