פרשת בְּהַר היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב'.

מאת: הרב אליהו וינברג
ויקרא פרק כה
… אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר:
(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת …
רש”י מסביר :

בהר סיני – מה ענין שמיטה אצל הר סיני

, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרוא כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים

מדוע המצווה של שמיטה נבחרה להוות הדוגמה שהכל נאמר בסיני ?

לכאורה התשובה היא שזו המצווה הכי רחוקה ממעמד הר סיני !
כלומר החיוב הטכני של המצווה שמתחילה רק לאחר כמה שנים מהכניסה לארץ ישראל
למעט יובל שמהווה בעצם חלק ממצוות שמיטה ,
וממיילה אנחנו יודעים בסוג של ק”ו שכל שאר המצוות נאמרו בהר סיני ,

אבל צריך מדוע התורה רואה לנכון לספר לנו שכל המצוות נאמרו בהר סיני ?
למה זה משנה ? ואם המצוות היו נאמרות למשה רבנו במהלך שהותם במדבר האם זה היה מעלה או מוריד ?
ולא זה לא מעלה או מריד ברמת האמינות של המצוות כי המצוות ניתנו לעם ישראל בקצב שהם יכלו לקבל , אז תמיד זה התקבל דרך משה רבנו , אז מה זה משנה אם הוא קיבל את הכל ביחד או לאט לאט ?

אז למה באמת כל המצוות היו צריכות להאמר בהר סיני ?

בנושא אחר קצת
ישנם כמה וכמה ספרים של מוני המצוות ומפרשיהם ,המחלוקת ביניהם לרוב אינה האם זה מצווה לעשות כך או לא אלא האם זה נמנה בין המצוות , השאלה היא למה זה משנה ?

נקח לדוגמה שחיטה שכולם מסכימים שזה מצווה אך יש מחלוקת אם זה נמנה בין המצוות !

אז מדוע עסקו גדולי הראשונים בנושה הזה ?

ועוד שאלה בנושא אחר
תלמוד בבלי מסכת מכות דף כד עמוד א
בתחילה היה תרי”ג מצוות , בא דוד והעמידן על אחת עשרה , מה פירוש וכי דוד ביטל מצוות ???
וכן מיכה העמידן על שלוש , ישעיהו על שתיים , ועמוס על אחד ,

האם הם ח”ו ביטלו מצוות ?

הרי אי אפשר לבטל מצווה ! אפילו משה רבנו לא יכל לבטל מצוות !!!
אז מה פירוש הגמרא הזו ???

והתשובה היא שבעצם כל מעשה ומעשה היה נמדד בתחילה בכל טעמי התרי”ג מצוות !!!

וזה בעצם הסיבה שיש מחלוקת במנין המצוות מה מהם מהווה חלק מאותם הדרכים שבהם אדם אמור למדוד את מעשיו !!!

בא דוד ואמר שעל האדם לבחון כל מעשה ומעשה לפי האחד עשרה מצוות משום שראה את חולשת הדור !
וכן חבקוק ומיכה ועמוס , יוצא לפי זה שבכל מעשה ומעשה אנו יכולים לקיים את כל התרי”ג מצוות !

ועל כן אם היינו מתחייבים על חלק מהמצוות ואח”כ על עוד חלק אז המצוות שהיינו מקבלים היו לוקים בחסר !!!
כלומר לא היינו מצטווים אפילו על מצווה אחת שלמה,
ניקח לדוגמה את השמיטה ,
האם אנחנו יכולים לקיים היום את מצוות השמיטה ?

התשובה היא כן !
בהכנה לשבת ישנה את ההכרה והטעם שיש במצוות השמיטה , כשאנו צריכים להפסיק לחשוב על כסף זו מצוות השמיטה !
משום שכלול בה ההכרה שהפרנסה היא בידי אבינו שבשמים !

אז מצוות השבת ללא מצוות שמיטה אינה שלמה !
וכן כל המצוות ללא מצווה אחרת היא תהיה מצווה שאינה שלמה !

ולכן התורה מדגישה שהכל ניתן בפעם אחת כדי שנדע שכל מצווה הוא חלק ממארג שלם שניתן בשלמות !!!

כמו גוף האדם שגם בו יש את מנין התרי”ג (רמ”ח איברים ושס”ה גידים ) !!!
לזכות ולרפואת מרים חיה בת תהילה רחל

בברכת שבת שלום ומבורך עם מנוחה אמיתית !!!

ושנזכה לקיים את התורה בשלמות !!!
וכל מעשינו יהיו שלמים בעבדתו יתברך !!!

מאחל אליהו וינברג

שאלה לדיון בשולחן שבת :
מה פשר ההבדל בין בית בעיר שיש לו חומה שאינו חוזר ביובל , לבית בעיר שאין לו חומה שחוזר ביובל ?

דרג

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
סגירת תפריט