פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ט, פסוק ח'.

מאת הרב אליהו וינברג

בפרשתנו ישנם הרבה קללות על מי שלא שומע אל דברי התורה,
שאלה שהטרידה אותי הרבה זמן:
האם הקללות מדברות רק אל פשוטי העם שעובדים מיראה או גם לגדולי העם,
האם ר” עקיבא שבשעת מיתתו בייסורים אמר , כל ימי ציפיתי מתי יבוא זה לידי ואקיימנה ,
(שבעצם כל חייו ציפה שיוכל להגיש את חייו כקורבן לפני אלוקים !)

ר’ עקיבא אם היו מאיימים עליו בכל הקללות האלה בכדי שיבגוד באביו שבשמים הוא לא היה מוכן !
אז למה האיומים האלה אמורים לדבר אליו ?
זה כמו שניגש לאב שאוהב את בנו ונזהיר אותו שאם הוא יהרוג את בנו בשוגג הוא יישלח לכלא , האם עכשיו הוא יהיה זהיר יותר ?
הרי מות בנו יכאב לו פי אלף מאשר הכלא !?
אז למה לאיים עליו בכלל ?
ובכלל האם יש מקום ליראת העונש כשאדם מגיע לעבודת השם מאהבה ?
ולגבי זה לכאורה מאחר ואחד המצוות התמידיות הוא יראת השם משמע שיראת העונש היא חיוב שיהיה לאדם תמיד !
(וספר החינוך מפרש את המצווה ביראת העונש)
השאלה היא האם לא יכול להיות שאדם יגיע לרמה של אהבת השם עד שיראת העונש אינה רלוונטית לגביו ?
ומדוע ?

והתשובה היא שיראת העונש מאפשרת לנו להבין את גודל התפקיד שניתן בידינו !
כלומר אם אני יראה אבא אוהב שמכה את בנו הבין שהוא מנסה למנוע כאב יותר גדול מאשר הכאב שלו גורם , כלומר אם הילד עלול ליפול מהכיסא האב האוהב לא יתן לו סתירה שתכאיב באותו רמה שהנפילה עלולה להכאיב , אבל אם הילד רץ לכביש יעניש אותו ברמה יותר כואבת משום שתוצאת המעשה עלולה להיות חמורה .
כשאדם לומד את הקללות הוא לומד את גודל האחריות שניתן בידו ואת משמעות מעשיו ותוכנם.
כשאדם עובד באהבת השם הוא יכול לעבוד טוב מאוד אך אם הוא מבין שהוא קיבל מהקב”ה תפקיד מציל חיים הוא מבין את גודל התפקיד המוטל עליו !

וממילה יעשה את תפקידו בשמחה ויקבל סיפוק מהמעשה ,
ויעשה זאת מכל הלב !!!

כשהוא לומד עד כמה אבינו האב הרחמן מוכן לעשות כדי שלא נפספס את התפקיד שמוטל עלינו אנחנו מבינים כמה אחריות יש בידינו !!!

אדם שיש לו רק אהבה הוא אינו מודע שיש תוצאות לפעולות שלו !
והוא יעשה זאת ללא תוכן מספיק ,

במוצאי שבת נוהגים האשכנזים להתחיל לומר סליחות , הספרדים כבר התחילו מראש החודש , להרבה מאיתנו המנהג הזה קשה ,
מכמה סיבות ,
אנחנו לא אוהבים לפחד ,

אנחנו לא מרגישים ראויים לסליחה ,

ואנחנו לא מוכנים בשלב הזה לעשות שינוי בחיינו ,

לגבי הפחד אם נבין שהפחד , הוא פחד בעצם מפיספוס החיים , אנחנו נרצה לפחד משום שזה ממקד אותנו במטרה שלנו !

לגבי מי שמרגיש שאינו ראוי לסליחה ,

עלינו לזכור שאנו מדברים על אבינו האב הרחמן !
ואבא תמיד רוצה בחזרה את ילדיו !!!

ולגבי מי שאינו מוכן לשינוי עליו לזכור שהשינוי מתחיל מצעדים קטנים !

ויש פטנט למי שלא מצליח ליישם את הדברים האלה , שבתפילת הסליחות יתפלל שאביו יעזור לו להגיע לתשובה השלימה !
ב”וידוי” יבקש להגיע למקום בו יהיה ראוי לסליחה !
וזו גם תשובה !

לזכות ולרפואת מרים חיה בת תהילה רחל

בברכת שבת שלום ומבורך עם מנוחה אמיתית !!!
ושנזכה להכיר בגודל התפקיד שהופקד בידינו !!!
ולחזור בתשובה שלמה לחיק אבינו שבשמים !!!
מאחל אליהו וינברג

שאלה לדיון בשולחן שבת :
מהפרשה שלנו נלמד הענין שאומות העולם הקב”ה מחשב מחשבה כמעשה ,
רש”י דברים פרשת כי תבוא פרק כו פסוק ה
ארמי אבד אבי – מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם [עובדי אלילים] חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה] כמעשה
מה הקשר שזה נכנס לעניין של ביכורים ?
מדוע באמת ישנה אפליה בין אומות העולם לעם ישראל ?
שבעם ישראל מחשבה כמעשה רק בדבר מצווה , ואומות העולם ההיפך

דרג

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
סגירת תפריט