פָּרָשַׁת פְקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ח, פסוק כ"א ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ', פסוק ל"ח.

ראש חודש אדר
משנכנס אדר מרבים בשמחה
יש מצווה על אדם להיות תמיד בשמחה ,
את זה לכאורה כולם יודעים !
(וזה גם מדוקדק בדברי הגמרא שבאדר מרבין בשמחה כלומר שתמיד חייבים)
לכאורה מצווה צריך לקיים כמיטב , אז אם יכולתי להיות יותר שמח לפני חודש אדר הייתי אמור כבר להיות הכי שמח שאני יכול אז מה פירוש משנכנס אדר מרבים בשמחה ?

צריך בכלל לדעת איפה הצטווינו על השמחה ?
אנחנו מוצאים שיש עונש על חוסר השמחה
דברים פרק כח פסוק מז
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ ……. בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל
וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ
איך יכול להיות שאנו מקבלים עונש מבלי שקיבלנו ציווי ?

את השאלה הזו הצגתי בשיעור שאני מוסר ואחד מתלמידיי ענה תשובה יפה הוא טען שהאמונה מחייבת את השמחה !
משום שאחד שיש לו אמונה ברור לו שהכל טוב ואין לו ממה לדאוג !
אבל אחד התלמידים הקשה מחודש אב , מה נגיד שבאב ח”ו אנחנו ממעטים באמונה ?

לכאורה מצוות השמחה היא חלק ממצות אהבת השם
כמו שכתב הרמב”ם
ספר המצוות לרמב”ם מצות עשה ג
ונתענג בהשגתו תכלית התענוג וזאת היא האהבה המחוייבת

ואז נותר לנו להסביר מה נשתנה אדר מכל השנה ?
ואיך ניתן לומר בחודש אב שממעטים בשמחה ?
וכי ממעטין באהבת השם ?

והתשובה היא שבאהבה יש שני חלקים יש את השמחה וההנאה של להיות ביחד ויש את החלק של הגעגוע שבגעגוע יש מיעוט בשמחה
וזה לשון הגמרא שכשם שבאב ממעטין בשמחה כך באדר מרבין בשמחה !
כלומר באב ובאדר הם זמנים של עבודה על אהבת השם !
רק שהעבודה היא בשני הקצוות של אהבת השם !
שבאב אנו שמים לב אל החסר כמה אנחנו רחוקים מאבינו שבשמים והגעגוע שיוצא מזה !
וגם בזה יש תענוג יותר גדול מאשר כל דבר אחר כי ע”י הגעגוע אנו חשים באהבה !

ובאדר אנחנו שמים לב עד כמה אבינו שבשמים נמצא איתנו כל הזמן !!!
(אני ממשיל את זה לאב ובנו שנמצאים בארצות רחוקות אך יש קשר טלפוני , יש בקשר הזה שמחה בכך שיש קשר רציף ואדוק אך באותו הזמן מתלווה לקשר געגוע עמוק , השאלה היכן האדם ממקם את תשומת ליבו , באב אנחנו שמים לב למרחק הקיים ביניינו לבין אבינו שבשמים , ובאדר אנו שמים לב שיש קשר אדוק ורציף עם אבינו שבשמים !)
ולכן הגמרא עושה מחנה משותף : תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א
כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה,
שהעבודה היא בעצם באותה מקום !
הגמרא ממשיכה תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד ב
אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל…
הגמרא אומרת שבגלל זה אדם ישתדל לסדר שאם יש לו דין עם הגוי שזה יהיה בחודש ,
מה הקשר בעצם ?
ומה לשון הגמרא שזה בגלל זה ?
והתשובה היא משום שמאחר ובאדר אנו צריכים לשים לב לקשר הקיים ולהשגחה פרטית , הגמרא אומרת שאדם צריך לפתוח הזדמנויות לראות את ההשגחה הפרטית , ולכן הוא הולך לדין עם הגוי באדר בכדי להרגיש את העובדה שאביו שבשמים משגיח עליו ודואג לו !!!

בברכת חודש טוב ושבת שלום ומבורך עם מנוחה ושמחה אמיתית !
ושנזכה לקנות את השמחה במיוחד בזמן המסוגל לקנות את השמחה !!!
על ידי אהבת השם והבחנה בכמה טוב הוא דואג לנו !
מאחל אליהו וינברג

שאלה לדיון בשולחן שבת :

מה שונה חודש אדר שאנחנו אמורים לשמוח כל החודש מכל החגים שיש לנו את החג עצמו , אבל אין את כל החודש שלו (ביחסית)?

מדוע בפרשת פקודי יש חזרה על תפירת הבגדים ?
היה לנו את כל הציווי כבר בפרשת תצווה

דרג

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
סגירת תפריט